על אהבה ואמון / סיון רהב מאיר:

שוב ושוב אלוקים מביע את האהבה והאמון שלו בנו. השורש “אהב” מופיע בספר דברים יותר מאשר בכל ספר אחר בתורה. וממש על הנקודה הזו, נערה מ”הזולה של חצרוני” כתבה לי אתמול כך: “אני נמצאת הרבה ב’זולה’, מקום במרכז ירושלים שהוא בית חם להרבה בני נוער שלא מוצאים את עצמם במקומות אחרים. בתשעה באב האחרון מנהל הזולה, הראל חצרוני, סיפר לנו על הימים שבהם הוא עצמו הסתובב פעם בחברת מכורים לסמים, קרוב לתחתית. יום אחד אימא שלו ירדה להוריד את הזבל ופגשה בדרך כמה שכנות. מהחלון של החדר שלו בבית הוא שמע את השיחה. הן אמרו לה: ראינו את הבן שלך עושה כך וכך, ראינו אותו מסתובב שם ושם… דברים נוראיים. אימא שלו התייצבה מולן, ובשיא הביטחון אמרה להן: ‘הבן שלי צדיק גמור! אתן רואות רק את הדברים האלה כי אתן מסתכלות עליו ברמה החיצונית. בפנים הוא טוב ומתוק. הילדים שלכם עוד יבואו אליו לבקש ממנו עזרה’. חצרוני המשיך: שמעתי כמה אימא אוהבת אותי ובאיזו עוצמה היא מאמינה בי, וידעתי שעוד יש לי סיכוי. ואז, אחרי הסיפור, הוא הסתכל לשמיים בליל תשעה באב ואמר: אבינו שבשמיים,  אם אימא שלי מסוגלת לראות אותי עמוק בזבל ולהאמין באמונה שלמה שאני טוב, אתה ודאי מסתכל עלינו ככה! תסתכל על בני הנוער שיושבים פה. מתחת לכל הסמים והאלכוהול והבלבול, מתחת לכל המסכות והקליפות – הם טהורים ונפלאים. אתה הרי מאמין בעוצמות הנשמה של כל אחד פה. אחרי שהוא דיבר ישבנו שם עד ארבע לפנות בוקר. התמלאתי באמון בעצמי. מצאתי את עצמי מורידה דמעות על הטוב הגמור שקיים בי איפשהו, ומשום מה אני לא מצליחה לכוון אותו למקום הנכון. בשקט מלמלתי תפילה על כל העוצמות שלי שאותן השקעתי בחושך, וביקשתי שאדע לכוון אותן למקום של אמת”.