תפילה נשמעת ואינה נענית

עמ’ 176-177 בחוברת

 

  1. אפשר לפתוח את הדיון בכיתה בהצגת השאלה, מתוך מאמרה של אפרת שפירא-רוזנברג:

 

“להשאיר את הילדה בגן זו חוויה קורעת לב ומפחידה בכל פעם מחדש. גם השנה החלטתי באחד הימים – כמו כל אמא היסטרית טיפוסית – לאחר קצת לעבודה ולהקשיב (עוד) פעם אחת ולתמיד מה אומרים לילדה מאחורי הגב שלי. לאחר כעשר דקות מייגעות של תפילה שחרית בגן חובה, פתחה הגננת בנאום תוכחה על חוסר הכוונה בתפילה. “מחר, אני מבקשת מכולם להשתדל להתפלל בכוונה”, היא נזפה. “בגן שלנו”, הטעימה, “כל הילדים מתפללים בכוונה. ה’ מאד אוהב את התפילות שלכם ילדים, אפילו יותר מהתפילות של אמא ואבא, ואתם באמת יכולים לשנות דברים אם תתפללו בכוונה. לכן, ממחר אני רוצה לשמוע את כולם מתפללים בכוונה שלימה”. כמה פשוט. כבר הרבה שנים לא שמעתי שיחת מוסר שכזו, וקשה היה לי להתנער ממנה. לא יכולתי שלא לשחזר את התפילה שלי מאותו בוקר. האם עמדתי בסטנדרטים של הגננת? בוודאי שלא. כמה שנים כבר לא התפללתי “בכוונה”? כמה זמן עבר מאז אותו רגע מכונן בו התחלתי להטיל ספק במשפט החד והחותך של הגננת: “אם תתפללו בכוונה, אתם באמת יכולים לשנות דברים?”.

במחשבותיי, חזרתי יותר מעשר שנים אחורה, ללילה שבו סבי התמוטט ואושפז במחלקה לטיפול נמרץ. לאחר שעות ארוכות של המתנה בפתח חדרו החלטתי “לעשות מעשה” ובאישון לילה נסעתי לכותל כדי להתפלל להחלמתו. שם, במקום הקדוש ביותר לעם היהודי, כמעט בפתח שערי שמיים, תוך כדי תפילה, זה קרה. שם החל הספק לזחול ולהעמיד במבחן כל חלקה “טובה” של ודאות. מה בעצם את מצפה, שאלתי את עצמי, שבעקבות התפילה שלך אדם בן 77, חולה לב שהסרטן כבר אכל את גופו, יקום פתאום ממיטת חוליו, בריא וחסון? את באמת חושבת שזה מה שיקרה, גם אם תתפללי ממש חזק? כאדם רציונאלי, ידעתי, ויותר מזה – הרגשתי, שהתשובה היא שלילית. באותו רגע סגרתי את הסידור, וידעתי שאת הנעשה אין להשיב.

 

  1. כדי לחשוב על שאלתה של אפרת (ושאלתנו) האם יש טעם להתפלל כדי לשנות דברים בעולם, צריך לחשוב ולנסות להשיב מהי לדעתכם התפילה? האם התפילה היא רק כעין “כספומט” שבאמצעותו אנו מבקשים שהקב”ה יענה לבקשתנו? הסבירו!

 

וכעת ללימוד המעמיק יותר:

 

ב. לא כל תפילה נענית כפי שאנו מצפים:

 

ראשית, נראה את דברי חז”ל, שעוסקים בשאלה האם תפילות תמיד נענות: אפילו אבות העולם את מוצא שפעמים נענו ופעמים לא נענו, משה גדול העולם התפלל ונענה, שנאמר ויעש ה’ כדבר משה (שמות ח ט), וכן בכל מקום סלחתי כדבריך (במדבר יד כ), ובא לו שעה ולא נענה, שנאמר ויתעבר ה’ בי למענכם ולא שמע אלי וגו’ (דברים ג כו), דוד בכל שעה נענה, שנאמר דרשתי את ה’ וענני (תהלים לד ה), וכן ויענהו באש מן השמים (דה”א =דברי הימים א’= כא כו), ובאה שעה ולא נענה, אימתי כשצם שיחיה הנער, שנאמר ויצם דוד צום ובא ולן ושכב ארצה (ש”ב =שמואל ב’= יב טז), ובסוף מת הילד.       (אגדת בראשית, פרק עז)

 

  1. האם  הקב”ה תמיד ענה לתפילתם של אבותינו, גדולי העולם? הוכיחו!

 

  1. מה לדעתכם הסיבה לכך?

 

ג. ירידה בקשר עם הקב”ה מאז החורבן:

 

כלומר, אנו רואים שמאז ומתמיד הקב”ה לא תמיד עשה את המבוקש ממנו בתפילה. נראה בגמרא סיבה נוספת לכך שהתעצמה מאז חורבן בית המקדש:

ואמר רבי אלעזר: מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה, שנאמר: +איכה ג’+ גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי, ואף על פי ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו, שנאמר +תהלים ל”ט+ שמעה תפלתי ה’ ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש….ואמר רבי אלעזר: מיום שחרב בית המקדש נפסקה (=נוצרה) חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים.         (ברכות לב ע”ב)


  1. למה לדעתך דווקא מאז החורבן נפגע הקשר בינינו לבין הקב”ה?

 

ד. הבנתו של הקב”ה גדולה מהבנתנו:

כעת נתייחס ישירות לשאלה: למה לא תמיד נענים בתפילה? נקרא את המילים של אברהם פריד לשיר “עלה קטן”:

עומד לו עץ בצידי דרכים מושיט לצד ענפים רכים ולפתע עלה קטן נתלש על הארץ הוא גלש. צדיק עובר שם ומתפלא ושואל הוא את העלה: אמור נא מדוע ועל מה הושלכת לאדמה? והעלה לצדיק עונה לא אני כאן הממונה הענף לפתע פתאום נרעד ואותי השליך להר. [שואל הצדיק:] ענף הממונה אולי תתן לי מענה מדוע לפתע אתה נרעד ומשליך העלה להר? והענף לצדיק עונה: לא אני כאן הממונה הרוח לפתע פתאום נשבה והעלה היא סחבה. [שוב שואל הצדיק:] רוח הממונה אולי מענה תתני לי נא מדוע לפתע פתאום נשבת ואת העלה סחבת? והרוח לצדיק עונה לא אני כאן הממונה המלאך שלי עלי ציווה ופתחתי בנשיבה. [שוב שואל הצדיק:] מלאך הממונה אולי תתן לי מענה על הרוח מדוע תצווה לנשוב על העלה? והמלאך לצדיק עונה לא אני כאן הממונה בורא עולם הגדול והנורא לעשות זאת לי הורה. [שוב שואל הצדיק:] בורא העולם שליט עליון אולי תסביר לי בהגיון עלה קטן זה מפני מה הושלך לאדמה. הבורא הוא בכבודו מסביר לצדיק ברוב חסדו הרם משם את העלה ומה שתחתיו גלה תולעת שוכבת שם קטנטנה בודדה היא ומסכנה. על העץ ישבה לה במקומה ובקושי רב נשמה להירדם לא עלה בידה כי השמש בעוז יקדה וקראה אלי בורא הצל תן לי נא תצל מיד הוראתי למלאך ואת הרוח הוא שלח והיא על הענף נשבה ואת העלה היא סחבה עם התולעת לאדמה והוא הסתיר לה את החמה והתולעת הקטנה שקעה לה בשינה.

 

  1. למה בסופו של דבר קרה המאורע המצער של נשירת העלה מעל העץ?

 

  1. מה המסר שעולה מהשיר, האם אנחנו מבינים את מה שהקב”ה עושה בעולמו?

 

  1. האם את מכירה מקרה לך או של חבר או מסביבתך שהתפללת על משהו שיקרה ובסופו של דבר עדיף היה שלא קרה?


ה. התמודדות עם תפילה שלא נענתה:

 

אמר רבי חמא ברבי חנינא: אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר: קוה אל ה’ חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה’.                                     (ברכות לב ע”ב)

 

  1. מה הסיבות לכך שאדם שלא נענה צריך להמשיך להתפלל, הרי אין כאן מסר מהקב”ה שאינו רוצה את תפילתו?

 

ה. כעת נקרא את תשובתו של הרב רפי פוירשטיין למאמרה של אפרת שאתו פתחנו את הלימוד היום:

 

אני יודע על דמויות מפתח בכלכלה הישראלית שלא מקבלות שום החלטה עסקית משמעותית בלא לקבל את ברכתו של מקובל, או רב נערץ… אך ישנה מדרגה גבוהה יותר, מדרגתו של המתפלל היודע שתפילתו לא תיענה בהכרח. כשנחשון וקסמן הי”ד היה כלוא אצל חוטפיו ברמאללה, והעם כולו התאחד בתפילה לשחרורו. בסופו של דבר הגיע הידיעה המרה על מותו של נחשון ושל הקצין שהיה בכוח המשחרר, ניר פורז ז”ל. והתעוררה השאלה, להיכן הלכו כל התפילות של רבבות האנשים שהתאחדו בתפילה. ענה האב יהודה וקסמן: “לפעמים אבא אומר לא”… מבט מעמיק חושף רובד עמוק יותר. האדם צריך לזעוק להתחנן ולדרוש קשר עם האלוקים. יש כאן תקווה לנס שיוציא את האדם מצרתו, כן. אבל האם התפילה תלויה במתן התשובה? האם לתפילה אין ערך אם היא נכשלה בהשגת התוצאה המקווה? התשובה היא, לא. התפילה מבטאת את השאיפה העמוקה והכמוסה לטוב ולמשמעות… כל אחד מאיתנו, גם מי שנתפס כחזק, מכיר היטב את הפחדים והחרדות שלו וכולנו זקוקים להישענות על העוגן, כשהקשר עם העוגן לעיתים חשוב יותר מהתשובות שאנו מקבלים. כשאמי ז”ל חלתה את מחלתה ממנה נפטרה, היום לפני ארבע שנים, לא הפסקתי להתפלל. עיני דמעו, ידעתי שהמצב נואש, סדרת הטיפולים הראשונה קרסה ולא עצרה את התפשטות המחלה הארורה. הרופאים היו פסימיים. אך אנו לא הפסקנו להתפלל. עד השנייה האחרונה. התפילה הייתה הקשר עם נקודת המשמעות שלנו, האלוקים. היא הייתה הדרישה האנושית שלנו לטוב להחלמה ובריאות. התפילה עצמה הייתה סוג של תשובה. לא התשובה הממשית לה קיווינו. אבל היא הייתה השמירה על האנושיות שלנו אל מול האינסוף. התפילה הייתה הקשר שלנו אל האלוקים, כבני אדם קטנים, אך עם רצון ברור ונחישות גדולה: “שמע קולינו, חוס ורחם עלינו”.

 

  1. לפי הרב רפי פוירשטיין, מה הרווח שלנו מהתפילה גם אם לא נענית?