מהר”ל – העשרה על המחבר

המהר”ל – יהודה ליווא בן בצלאל

המהר”ל נולד בליל הסדר בפולין. אביו היה תלמיד חכם וכן שלושת אחיו. לאחר נישואיו המשיך ללמוד בישיבות בפולין אך איננו יודעים מי היה רבו המובהק. המהר”ל מונה לרבן של קהילות מוראביה ( בהיותו כבן שלושים וחמש. בתפקידו זה היה כעשרים שנה ולאחר מכן עבר להתגורר בפראג כאיש פרטי וייסד בה ישיבה בה למדו בשיטת לימוד שונה- לא בדרך הפלפול.

לאחר מות רבה של העיר פראג ציפו כול כי המהר”ל יומנה לרבה של העיר אך לא כך קרה ככל הנראה בשל שיטת הלימוד המקורית שלו.  לאחר טלטולים שונים מונה לבסוף הרב לרבה של העיר פראג. באותה תקופה רווחו עלילות דם ופגיעות ביהודים והרב נלחם כנגד כך במלוא כוחותיו. בין היתר באמצעות הגולם את סיפורו נביא בהמשך. המהר”ל כתב ספרי אומנה רבים בהם פרס משנה רחבה ועמוקה ביסודות האמונה. המהר”ל הרבה לבקר את החברה היהודית בגולה ואת תחלואיה ובשל כך לא קיבל תמיד את התפקידים שהיה ראוי להם וכן הייתה לו התנגדות פנימית בקהילתו.

כמובן אי אפשר לדבר על המהר”ל בלי לספר על הגולם מפראג ועל האופן בו הציל את יהודי פראג פעם אחר פעם מעלילות דם נוראיות שרקחו נגדם גויי העיר.

לדוגמא: באחת הפעמים הלכה בת הרופא היהודי והמירה את דתה. הכומר אצלו עבדה את המרת הדת היה הכומר טדיאוש שונא יהודים כנגדו נלחם המהר”ל פעמים רבות. הכומר ביקש מהנערה שהמירה את דתה כי בבואה לקרדינל (=כומר בכיר יותר) תספר איך ראתה את שני המשמשים של המהר”ל- אברהם חיים ויוסל’ה הגולם שהם באים לאביה הרופא בערב פסח עם שתי צלוחיות מלאות דם והוא שילם להם עבור הדם ולש אותו עם המצות וכך אכלו אותן בפסח וזו הסיבה בגללה אינה רוצה עוד להיות יהודייה.

העניין הלך והסתבך משום שבדיוק באותו זמן ברחה מביתו של אחד מיהודי העיירה המשרתת הגויה מכיוון שהתנכלו לה. הכומר טדיאוש ניצל את המצב והודיעה כי הדם שהיה בצלוחיות הוא דמה של המשרתת הנוצרייה. משהחל המשפט הצליח המהר”ל להבריח את יוסל’ה הגולם מהמעצר ושלח אותו לחפש את המשרתת הנוצרייה ולהחזירה לעיירה. בימים בהם התנהל המשפט הגולם עדיין לא חזר ובהנהגת המהר”ל התפללו כל אנשי העיר מקירות ליבם כדי שיוסל’ה יחזור לפני שיינתן גזר הדין. ברגע האחרון ממש הצליח הגולם לחזור עם הנערה המשרתת וליהודים הייתה הרווחה כשהנערה שהמירה דתה הודתה כי שיקרה לעין כל.

האם הגולם היה אמת או אגדה?

הדעות חלוקות אבל בקרב גדולי ישראל מקובל שאכן אמת היה. בקישור הבא מתוך האתר של חב”ד יש אוסף של הוכחות לקיומו של הגולם: http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=49567

יתירה מכך, בכל מקרה ברור כי למהר”ל היו יכולות ניסיות והוא תרם רבות להצלתם של יהודי פראג מעלילות הדם שנרקחו כנגדם.

בקישור הבא אפשר למצוא מאמר של הרב ברין על המיוחדות בתורת המהר”ל- יכול לעזור לכל מורה שמלמד מהר”ל- http://www.yeshiva.org.il/midrash/1204