איש הפנים ואיש החוץ – הרב אלימלך בר שאול

למה קשה לנו להתחבר ולפגוש את עצמנו?

למה כשאני נכנס לרכב/לחדר אני מיד שם מוסיקה?

למה אני מעבירה זמן רב בלעשות לב על תמונות באינסטגרם?

למה אני מוצאת את עצמי שעות בווצאפ..?

פתיחה:

נכתוב על הלוח נושאים/תחומי עניין שונים ונבקש מן התלמידים להעתיק למחברת רק את הנושאים שמעניינים אותם.

(מדור רכילות, פוליטיקה, מדע, מה היעוד שלי, ספורט, חברות, מה ללבוש היום, איך להיות אדם טוב יותר,  וכדו’)

נחזור לפעילות זו בהמשך…

מפגש עם הטקסט:

קריאת ולימוד הטקסט וסיכום שלו במחברת.

סיכום:

הרב בר שאול מדבר על שני סוגי בני אדם:

איש החוץ– עסוק כולו (או רובו) במתרחש סביבו. סקרן ומגלה עניין בכל דבר שמתחולל מחוצה לו. רק למקום אחד אינו שם לב- לתוך עצמו. לא מכיר בעצמיותו. השהייה במחיצת עצמו גורמת לו שעמום.

איש הפנים- עיקר תשומת ליבו פנימה. עולם פנימי עשיר ומגוון. מתוך נפשו רואה את העולם כצבעוני ומגוון. יוצא אל מחוץ לעצמו לעיתים רחוקות ולזמן קצר.

הרב אלימלך בר שאול מעדיף את איש הפנים כי רק הוא מוכשר לתשובה. תנאי ראשון לתשובה הוא הכרה בפגמיך ולכך איש החוץ כלל אינו מסוגל כי אינו מכיר את עצמו. איש הפנים ישים לב לפגמיו ואז יוכל לתקנם.

 נערוך טבלה: יתרונות וחסרונות של שני סוגי האנשים. 

(חשוב שהתלמידים יבינו שיש יתרונות וחסרונות לשני סוגי האנשים, כמובן שאת הדיון יש לנתב כך שבסוף תהיה הבנה שיש לנו שאיפה להתקרב יותר לדמותו של איש הפנים)

הפנמה:

נצייר ציר ונבקש מהן למקם דמויות שונות על הציר בין איש הפנים לאיש החוץ.

לדוגמא: חיים אוהב את החיים הוא נהנה מפעיליות ספורט שונות ומגוונות, הוא חברותי ואהוב על כל חבריו, אוהב לצאת עם חברים לשמח אותם ולדאוג לשלומם. (הכין יש למקם את חיים על הציר בין איש הפנים לאיש החוץ?)

איש הפנים                                                                                                         איש החוץ

|__________________________________________________________________|

נקיים דיון ונדגיש את הנקודה שלא מדובר בשני אנשים שונים, אלא על ציר פנימי המצוי בתוכנו ואנו נעים בו לאורך חיינו

ונעבור אלינו…

נחזור לשאלות שהזכרנו בתחילת השיעור –

למה קשה לנו להתחבר ולפגוש את עצמנו?

למה כשאני נכנס לרכב/לחדר אני מיד שם מוסיקה?

למה אני מעבירה זמן רב בלעשות לב על תמונות באינסטגרם?

למה אני מוצאת את עצמי שעות בווצאפ..?

צלילה אל עצמי פנימה דורשת כנות, דורשת ממני להכיר בחולשות ובנקודות קושי/כאב. לא תמיד זה נעים, ואנו מעדיפים להימנע מכך ולהתעסק בדברים נעימים/מסקרנים/אחרים שמצויים בעולם החיצוני לי.

כמו העין שהיא האיבר הכי פנימי שלנו (קשה להסתכל בעיניים למישהו יותר מכמה שניות רצוף, זה חשוף ופנימי..)  אך דווקא האיבר הזה מופנה רוב היום החוצה, כלפי חוץ.. אנו נדרשים לכוון אותו אל עצמנו פנימה, ומתוך המפגש הפנימי להביט החוצה.

איפה אני על הציר?

נחזור לקטגוריות שהעתקנו מן הלוח בתיחת השיעור, ועכשיו ננסה לחשוב איפה אני ממקם את עצמי על הציר? איפה אני רוצה להיות ממוקם? האם יש פער בין הרצוי למצוי? ממה הוא נובע?

נחלק לתלמידים שאלון למילוי אישי. (מצורף בקובץ בסוף המערך)

לאחר מילוי השאלון נסביר: בעולם הפסיכולוגיה ישנו ציר דומה שקטביו נקראים “מיקוד שליטה פנימי ומיקוד שליטה חיצוני” – אנשים עם מיקוד שליטה פנימי מסתכלים ומפרשים את העולם מתוך עולמם שלהם, מאמינים שגורלם בידיהם. הם אחראים להצלחות ולכישלונות שלהם, ובוחרים מתוכו ומכוחו.

אנשים עם מיקוד שליטה חיצוני ניזונים ומייחסים את מצבם לנסיבות חיצונית.

לרוב הם מתנערים מאחריות על מצבם. לא מרגישים טוב עם עצמם, ולרוב יתקשו להתקדם, לעבור תהליך אישי ולהשיג את מטרותיהם.

שאלות 1,3,4,6,7,8,9,11,12 – מאפיינות דפוס חשיבה והתנהלות של אנשים עם מיקוד שליטה חיצוני

שאלות 2,5,10,13,14,15 – מאפיינות דפוס חשיבה והתנהלות של אנשים עם מיקוד שליטה פנימי

על כל תלמיד לספור  את סך התשובות שלו ומתוך כך ילמד היכן הוא ממוקם.

….

ברגע שאנו בחיבור לעצמנו, אנו לא מתרגשים ומייחסים חשיבות רבה מדי לאירועים חיצוניים. אנחנו לומדים, סקרנים, מתפתחים וצומחים, אך זה נעשה מבחירה פנימית שאנו אחראיים על הקצב שלה. העיסוק עם עולם החוץ נעשה מתוך מפגש כנה עם עולמינו הפנימי.

השיעור להורדה