הרב אורי זוהר מספר לסיוון רהב מאיר על חזרתו בתשובה.

אורי הוא דוגמא לחוזר בתשובה בדרך הראשונה שמציע הרב סולוביצ’יק (במאמרו על התשובה) – מחיקת העבר.

יֵשׁ וְאָדָם “מוֹחֵק” שָׁנִים מֵחַיָּיו. יָדוּעַ שֶׁאֲסִירִים שֶׁיָּצְאוּ לְחֹפֶשׁ נוֹטִים לִשְׁכֹּחַ לְגַמְרֵי אֶת הַשָּׁנִים שֶׁהָיוּ כְּלוּאִים בְּבֵית-הַסֹּהַר. הֵם מוֹחֲקִים אוֹתָן מִן הֶעָבָר שֶׁלָּהֶם. “וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ” (בראשית מ’, כ”ג), הוּא לֹא זָכַר וְהִשְׁכִּיחַ אֶת כָּל הַתְּקוּפָה הַלֹּא-נְעִימָה הַזֹּאת אוּלַי מִפְּנֵי שֶׁלֹּא רָצָה לִזְכֹּר כִּי הָיָה אֵי-פַּעַם בְּבֵית-הָאֲסוּרִים. וְאוּלָם, כְּשֶׁאָדָם מוֹחֵק חֵלֶק מִן הֶעָבָר – הֲרֵי הוּא מְקַצֵּץ בְּכָךְ חֵלֶק מֵהֲוָיָתוֹ, עֲבָרוֹ מִתְכַּוֵּץ וְאִישִׁיּוּתוֹ מִתְגַּמֶּדֶת. “נִתּוּחַ” כָּזֶה אֵינוֹ דָּבָר קַל, אִי-אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם בֵּן חֲמִשִּׁים אוֹ בֵּן שִׁשִּׁים לִמְחֹק בְּבַת-אַחַת שְׁלִישׁ, אוֹ מַחֲצִית, אוֹ אֲפִלּוּ שְׁלֹשֶׁה-רְבָעִים מֵחַיָּיו. אִם-כֵּן מַה יַעֲשֶׂה אִם הוּא רוֹצֶה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה בְּשָׁלָב זֶה בְּחַיָּיו? הַאִם יַמְשִׁיךְ וְיִזְדַּהֶה עִם שָׁנִים אֵלֶּה שֶׁל חֵטְא? הֲרֵי בְּכָךְ הוּא כְּאִלּוּ מוֹדֶה בָּרַע וּמַכִּיר בּוֹ כְּחֵלֶק מֵאִישִׁיּוּתוֹ.

ראיון זה גם יכול להתקשר לדבריו של הרב דסלר בספרו מכתב מאליהו (מופיע בחוברת אמונה וגאולה בפרק השני). במאמר זה מתאר הרב דסלר 5 דרכים להגיע לאמונה. אחת הדרכים היא דרך הקדושה. נראה כי בחייו מגדים הרב אורי זהר דרך זאת

הַדֶּרֶךְ הַשְּׁלִישִׁית הִיא דֶּרֶךְ הַקְּדֻשָּׁה וְעוֹלִים אֵלֶיהָ עַל יְדֵי שְׁלֹשָׁה גְּדָרִים.

הַגֶּדֶר הָרִאשׁוֹן הוּא מִדַּת הָאֱמֶת, לְחַנֵּךְ אֶת עַצְמוֹ לִהְיוֹת נֶאֱמָן בְּלִבּוֹ – שֶׁיּוֹדֶה תָּמִיד עַל הָאֱמֶת, וִיסָרֵב לְקַבֵּל אֶת הַשֶּׁקֶר כֶּאֱמֶת. זוֹהִי בְּחִינַת הָאֱמוּנָה שֶׁנֶּאֶמְרָה עַל אַבְרָהָם אָבִינוּ ע”ה – עליו השלום, וּפֵרְשָׁהּ נְחֶמְיָה בִּתְפִלָּתוֹ: “וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ” – לִבּוֹ הָיָה נֶאֱמָן לָאֱמֶת שֶׁהִכִּיר.

הַגֶּדֶר הַשֵּׁנִי הוּא לַעֲסֹק בִּשְׁבִירַת הַיֵּצֶר, וּלְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִפְרֹשׁ מִתַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִצְוָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רש”י: “קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ – פְּרוּשִׁים תִּהְיוּ”; כִּי בְּסִלּוּק הָרַע מִן הַלֵּב מִמֵּילָא רוֹאֶה הוּא אֶת אוֹרוֹ שֶׁל השי”ת.וְהַגֶּדֶר הַשְּׁלִישִׁי – לַעֲסֹק בַּקְּדֻשָּׁה לֹא רַק בְּדֶרֶךְ פְּרִישׁוּת, אֶלָּא בְּדֶרֶךְ דְּבֵקוּת בַּתּוֹרָה בְּהִתְלַהֲבוּת. עִנְיְנֵי קְדֻשָּׁה מַגִּיעִים לְלִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם רַק כַּאֲשֶׁר עוֹסֵק בָּהֶם בְּהִתְפַּעֲלוּת וְהִתְרַגְּשׁוּת. עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהַרְגִּישׁ תָּמִיד חִדּוּשׁ בְּלִמּוּדוֹ, כִּי אֵין הִתְפַּעֲלוּת וְהִתְרַגְּשׁוּת אֶלָּא עַל יְדֵי פְּגִיעָה פִּתְאוֹמִית בְּדָבָר חָדָשׁ, וּפְגִישָׁה כָּזוֹ, שֶׁהַלֵּב חָשׁ פִּתְאוֹם בְּדָבָר חָדָשׁ, הִיא הָעוֹשָׂה בּוֹ רֹשֶׁם שֶׁלֹּא יָסוּף מִמֶּנּוּ.