עיון במקורות ועבודת סקר

בס”ד

גאולה וימות המשיח

הציפיה לגאולה וימות המשיח היא תמצית כל השאיפות, התקוות והחלומות של העם היהודי מדורי דורות.

במהלך השיעורים למדנו מקורות שונים העוסקים במהות ימות המשיח והציפיה לקראתם.

בעבודה זו נסכם לעצמנו את מה שלמדנו, וננסה אף להרחיב ולבסס את הידיעות הקודמות באמצעות מקורות נוספים. בנוסף על כך נצא “לשטח” כדי לבדוק ולבחון באיזו מידה קיימת מודעות לנושא הגאולה כפי שהיא מתוארת במקורותינו, והאם האנשים באמת מצפים לה, וזאת על פי הקריטריונים שלמדנו. לאחר מכן נחשוב על רעיונות ודרכים שיהיה בהם כדי לתרום להגברת המודעות בתחום זה.

שלב א’ : החלק העיוני. (45%) / חלק זה יעשה על ידי כל אחת באופן עצמאי. ניתן להיעזר במורות, חברות, בני משפחה וכו’,  אך הכתיבה צריכה להיות בכוחות עצמך.

לפנייך שלושה נושאים. עלייך לכתוב עליהם באמצעות המקורות שלמדנו, ומקורות נוספים.

השתדלי לכתוב בצורה ברורה ומקיפה, הקפידי לבסס את תשובותייך על המקורות, חיוני לצטט (אפילו משפט מרכזי קצר) ולהוסיף הסבר משלך. אם מופיעים מקורות שונים או דעות שונות לגבי אותו ענין, תוכלי להשוות ביניהם.

בהמשך מובאים מקורות נוספים בהם תוכלי להשתמש. אין חובה להתייחס לכל המקורות, אך עלייך לבחור לפחות שני מקורות חדשים שלא למדנו בכיתה, ולהתייחס אליהם בעבודה זו.

גם המקורות המובאים כאן הם רק בגדר “הצעה” בלבד. תוכלי להביא מקורות נוספים משלך.

1. האם קיימת חובה לצפות לישועה ? מה החשיבות של הציפיה לישועה ? ומה היא כוללת.

2. תארי את העולם של ימות המשיח מהבחינות הבאות :

• מצבו האישי של עם ישראל (מצב רוחני, נבואה, יהיה יצר הרע? ועוד.)

• מה יהיה גורל אוה”ע לעתיד לבוא ? מה יהיו יחסי ישראל ואוה”ע.

• צורת החיים מבחינה גשמית- פרנסה, אוכל ובגדים וכו’.

• מצב הטבע בעולם (רשות)

1. הסבירי מדוע ההגעה אל העולם של ימות המשיח היא תכלית בריאת העולם, ואיך הגאולה תביא לתיקון העולם כולו.

המקורות:

1. המקורות המופיעים בחוברת “אמונה וגאולה” עמודים 193-204

וכן י”ג עקרי האמונה – היסוד השנים עשר (עמוד 54 בחוברת).

1. רמב”ם, הלכות מלכים פרקים י”א-י”ב.

1. בנושא מצבו האישי של עם ישראל, תוכלי להיעזר במקורות הבאים מתוך הנביאים ובפרשנים על המקום :

• יואל ג’ א’-ב’.

• יחזקאל ל”ו כ”ד-כ”ז

1. בנושא צורת חיים מבחינה גשמית תוכלי להיעזר בעמוס ט’ י”ג-ט”ו, ופרשנים על המקום.

2. בנושא מצב הטבע בעולם :

• רמב”ם הלכות מלכים פרק י”ב הלכה א’.

• רמב”ן על הפסוק “וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ” (ויקרא כ”ו ו’)

• ישעיה י”א ו’-ט’. ופרשנים על המקום. (רד”ק, אברבנאל, ועוד)

1. ועוד בנושא מצבו האישי של כל אחד מישראל, מתוך דברי האדמו”ר הרש”ב :

(“בשעה שהקדימו” – תער”ב, חלק ב’ עמוד תתקל”ו)

“… גילוי הנבואה יהיה בעתיד לכל אחד ואחד, כמו שכתוב: ואשפוך את רוחי על כל בשר וניבאו בניכם ובנותיכם וגם על העבדים ועל השפחות אשפוך את רוחי וכו’.

ולא כמו גילוי הנבואה בספרי הנביאים, שיש בזה כמה תנאים שיהיה ראוי לגילוי הנבואה.

כמו: אין השכינה שורה אלה על חכם וגיבור ועשיר וכו’. ואחר כל זה היה גילוי הנבואה  כדבר פלא שלמעלה מהטבע, עד שהיה הנביא בהתפשטות גופו לגמרי, מפני שהיה כמו גילוי שלמעלה מהטבע, שהטבע לא יוכל לקבל זאת, ועל כן היה צריך להיות הפשטת הגשמי וביטול החושים… מה שאין כן לעתיד שאז תהיה הנבואה כמו דבר טבעי, שיהיה גם בילדים וילדות…

וכן בידיעת והשגת סודות התורה, שיהיה בכל אחד ואחד… ולא יהיה הדבר לעניין נפלא, כי אם כמו דבר טבעי ממש (דכמו שעכשיו תפיסת היש והמציאות הוא דבר טבעי, כמו כן יהיה לעתיד לבוא תפיסת האלוקות כדבר טבעי). ולא כמו התגלות סודות התורה עכשיו ליחידת סגולה, כמו הרשב”י וחבריו שזהו ביחידי סגולה, והיה דבר פלא, שסודות התורה נקראים נפלאות, וההתגלות הוא כמו התגלות דבר נפלא.

וכמו נס נפלא שנעשה בהיפך הטבע, שניקרא ‘נפלאות’, שמפליא מאוד לב הרואים, שמתפעל כל רואה בחידוש גדול ונורא כזה. וכמו כן סודות התורה נקראים ‘נפלאות’ וכמו ‘נפלאות החוכמה’. ‘נפלאות מתורתך’. והתגלות הסוד הוא כמו גילוי דבר נפלא. וכמו הרשב”י עליו השלום שהיה נפלא מאוד, הן בעבודתו .. והן בידיעה והשגה שלו בנפלאות התורה ובמופתים שלו, שהיה מלומד בניסים, והיה לפלא גם בדורו.

אבל לעתיד לא יהיה זה בדרך נפלא כלל, וסודות התורה לא יקראו כלל בשם ‘סוד’ ולא בשם ‘נפלאות’…”

1. בנושא גורל אוה”ע לעתיד לבוא :

• ישעיהו פרק ב’ פסוקים א’-ד’, ופרשנים על המקום.

• הפרשן רבי יצחק אברבנאל בספרו “משמיע ישועה” מסכם את הנבואות העוסקות בגאולה בארבעה-עשר עיקרים. שלושה מהם עוסקים באוה”ע :

“העיקר הראשון הוא הנקמה אשר יעשה הקב”ה בעובדי כוכבים ומזלות בזמן ההוא, אם בהרגם בעצמם אלו את אלו, מכת חרב והרג ואבדן עצום מאוד, לא היה כמוהו מימי עולם, ואם בדבר ומגפה, אש וגפרית ורוח זלעפות, מכות מן השמים, ושיהיה זה בהיקבץ עמים יחדיו על אדמת קודש ביום ה’ הגדול והנורא. ועל זאת ניבאו ישעיה, ירמיה, יחזקאל, הושע, יואל, עמוס, עובדיה, מיכה, חבקוק, חגי, זכריה, מלאכי.

העיקר השני : שתהיה נקמת אדום בבצרה, יותר גדולה מנקמת שאר האומות, ושלא יזכו הנשארים מהם למה שיזכו פליטי שאר האומות מקבלת האמונה ועבודת קל עליון. ועל זה ניבאו ישעיה, יואל, עמוס, עובדיה, מיכה, חבקוק.

… העיקר השנים עשר : שאחרי הגאולה העתידה, יקבלו רוב האומות הנשארות אמונת השם יתברך, ויכירו וישתעבדו לאלוקים וידרשו תורתו. ועל זה התנבאו : ישעיה, הושע, יואל, צפניה, זכריה, מלאכי.”

• על אחריתו של עמלק, בשונה מיתר הגויים כותב האדמו”ר האמצעי של חב”ד (בספר “שערי אורה”, ד”ה “יביאו לבוש מלכות”, פרק צ”ז) :

“ראשית גויים עמלק ואחריתו עדי אובד לגמרי, שאחריתו קשה מכל האומות, שהוא עדי אובד בלי תיקון כלל, מה שאין כן לגויים שיש להם תקוה… כי יבוער כל הרע מהם והם יעבדו את ה’, כי יבורר ויהופך חושך לאור. אבל עמלק אחריתו עדי אובד לגמרי.

והטעם הוא, לפי שיש הפרש בין שבעה אומות לעמלק. דשבע אומות הן שבע מידות רעות, וכל מידה רעה בהכרח יש בה תערובת טוב כלשהו, ולאחר שיבוער הרע מכל וכל- ישאר בחינת הטוב שהיה גנוז בהעלם גדול…

מפני שבבחינות חסד גבורה ותפארת וכו’ יש בחינת עצם ומהות דבר מה. כמו החסד, הוא מידה ומהות דבר מה, רק שחסד דקליפא הוא להתייהר, או אהבה רעה-כשנהפך לקדושה, יהיה מדת אהבה דקדושה. וכן הכעס והתפארת והניצוח וכהאי גוונא- כשנהפכין  לקדושה הן בחינת מהות ומציאות דבר מה.

מה שאין כן מידת עמלק, אינה בחינת מידה כלל בעצם, ואין בו ממש כלל. כי עיקר בחינת עמלק הוא רק בחינת החוצפה וההתנשאות לבד, שבלא טעם כלל.. שאין לו במה להתנשאות כלל, כי חסר מכל מעלה ומדרגה, כי הוא פחות הערך וחסר מכל, לא חוכמה ולא גדולה כלל, רק שמעז פניו בחוצפה לבד. וזאת ההתנשאות אין לה ממשות בעצם כלל וכלל, ותוכל ליפול בקל מאוד.

והעניין הוא, כי ההתנשאות הזאת הוא הנקרא גסות רוח, שרוחו רמה וגבוהה בלתי טעם כלל, רק מצד טבע הרוח שהוא מתנשא בטבעו. ויובן זה על דרך משל, גלי הים שמתנשאים ביותר על למעלה מעלה .. שאין זה מצד עצמם כלל וכלל, רק מצד הרוח שמגביהם ומנשאם למעלה למעלה . ולפי חוזק ותוקף הרוח, כן יהיה ערך התנשאותם והגבהתם למעלה, ומיד כשינוח הרוח מזעפו, לפי ערך הנחת הרוח, כן ערך הנחת הגל מהגבהתו למטה מטה, עד כשישתוק הרוח לגמרי ייפול הרוח למטה מטה וישתווה עם שאר מי הים, כאילו לא היה מעולם”

1. בענין צורת החיים מבחינה גשמית- פרנסה, אוכל ובגדים וכו’.

מקור מענין ומאתגר : ליקוטי שיחות / הרבי מלובביץ’, כרך ל”ז, פרשת בחוקותי.

מחוון לבדיקה :

שלב ב’ : סקר (25%) / חלק זה יעשה בקבוצות של 3-4 בנות.

סקר הוא כלי מדידה הבודק עמדה מסוימת במדגם מתוך קבוצת אנשים, ומתוך כך מאפשר להכליל את הממצאים על כלל הקבוצה. אנחנו ננסה לערוך כאן “מעֵין סקר” שבו ננסה לקבל שיקוף מסוים על מצב הציפיה לגאולה, המוכנות לגאולה, או הידיעות בנושא “ימות המשיח”, בקרב קבוצה באוכלוסיה אותה תחליטו לבדוק.

שלבי העבודה :

1. עליכן לתכנן שאלון שינסה לברר באיזו מידה קיימת אצל ה”נחקרים” מודעות לנושא “ימות המשיח” כפי שהוא מתואר במקורות, ובאיזו מידה קיימת אצלם “ציפיה לגאולה” כפי המצופה מאתנו ע”פ המקורות.

אולי תרצו לבדוק גם האם יש טעויות נפוצות שעלולות לגרום לרתיעה מלעסוק בנושא הגאולה?  מה הסיבה ליחס שיש לנושא הגאולה? ועוד…

• על השאלות להיות מוצגות בבהירות ולהיות קריאות וידידותיות.

• יש להקדים לשאלון מבוא קצר ולציין בו את מטרתו, שמירת אנונימיות ודברי תודה.

דוגמאות לשאלות :

שאלות ישירות ועקיפות: שאלה ישירה, כשמה כן היא. שואלת ישירות את הנחקר על

עצמו, על עמדותיו, דעותיו, וכד’. בשאלה עקיפה הנחקר מתבקש לענות על שאלה, הנותנת

בעקיפין מידע על הנושא המעניין את החוקר.

הבולטת מבין השאלות העקיפות היא שאלת ההשלכה . זוהי שאלה שבמסגרתה נשאל

הנחקר על אנשים אחרים, כאשר בבסיס ניצבת ההנחה שהנחקר יענה תשובה לגבי עצמו.

יתרונה של שאלה זו בכך שניתן להגיע דרכה למידע “בלתי מחמיא” לגבי הנחקר, עמדותיו וכד’. למשל:

“רוב האנשים לא רוצים שהמשיח יבוא, כי הם לא יודעים מה יקרה אז, וזה מפחיד אותם”

1. מסכים      2. לא מסכים

שאלה ישירה:

האם אתה חושב על המשיח והגאולה במהלך היום שלך ?

השאלה הזאת היא גם דוגמא לשאלה פתוחה.

ופה ההזדמנות לומר שהשאלות יכולות להיות פתוחות או סגורות. בשאלה סגורה

מוצעת לנחקר סדרה של תשובות מתוכן הוא מתבקש לבחור באחת המתאימה לו ביותר.

לדוגמא:

אין לי בעיה עם זה שהמשיח לא יבוא ממש עכשיו, כי לא חסר לי שום דבר בחיים שלי.

1. מסכים בהחלט

2. מסכים

3. מתנגד

4. מתנגד בהחלט

שאלות סגורות הן קלות לשאילה ולמענה. חסרונן העיקרי בכך שהן “מחייבות” את הנחקר לענות לפי מספר אפשרויות מצומצם.

בשאלות פתוחות אין תשובות מוכנות לבחירה. יתרונן של השאלות הפתוחות בכך שהן מאפשרות גמישות רבה ואינן “כופות” על הנחקר תשובות מוכתבות מראש.

1. כדי שתוכלו לנתח את התוצאות עליכן להגדיר מראש למי הסקר הזה פונה, ומה אתן רוצות לברר. למשל : האם יש הבדל בגישה לנושא זה בין מבוגרים ובני נוער, דתיים וחילוניים, בנות ובנים וכד’. ואז תוכלו להשוות ולהגיע למסקנות.

ולכן על הסקר להכיל שאלון קצר של פרטי רקע (גיל, השתייכות דתית-מגזרית, וכו’ אפשר לבדוק פרמטרים נוספים כמו רמת השכלה ועוד, תלוי בדבר אותו אתן מנסות לבדוק.)

1. על הסקר שלכן לכלול עשר שאלות לפחות.

2. על הסקר שלכן צריכים לענות לפחות 30 נשאלים.

3. עליכן לנתח את תוצאות הסקר.

4. בעקבות הניתוח כתבו את המסקנות שלכן ממה שגיליתן.

5. בסיום השלב הזה יש להגיש את הסקר, התוצאות, והמסקנות.

מחוון לבדיקה :

שלב ג’ : הגברת המודעות (25%) / ממשיכים בקבוצות של 3-4 בנות.

בשלב זה נסו לחשוב על דרך בה ניתן יהיה להגביר את המודעות לנושא ימות המשיח והציפיה לגאולה, בקבוצת יעד אותה עליכן להגדיר.

אתן יכולות למשל :

• להכין מצגת שתבהיר בקצרה ובצורה קליטה ומענינת מה יהיה בימות המשיח, או למה עלינו לצפות לישועה.

• שיעור או חלק ממנו, שיועבר בכיתות אחרות.

• משחק (1 נגד 100 /  טריוויה וכו’)

• ניסוח “נייר עמדה” שבו תנסו להסביר למה יש לצפות לישועה.

• שלט “פרסומת” / סטיקר

• קליפ לשיר שמייצג רעיון מרכזי בנושא זה.

• 3-4 אתרים ברחבי ארץ ישראל שמייצגים ציפיה לישועה, שאליהם הייתן לוקחות אנשים כדי לשכנע אותם שיש לצפות למשיח.

• מבצע של “ציפיה לגאולה” בבית הספר.

• או כל רעיון אחר!!!

שלב ד’ : רפלקציה (5%) / חלק זה יעשה ע”י כל אחת באופן עצמאי.

רפלקציה היא חשיבה משקפת, בה את מסבירה ומתארת את מה שעברת בתהליך הלמידה והעשיה במסגרת עבודה זו. היא דורשת בעיקר התבוננות פנימית וכנות.

על מנת לסייע, לפניך מספר שאלות. נסי להשיב עליהם באמיתיות. זה מקום שבו מותר ואף נכון לתאר גם התלבטויות, לתאר את המקומות בהם את מרגישה שהצלחת או הצלחת פחות, לתאר מה היו השיקולים בקבלת ההחלטות, ולקיים חשיבה ביקורתית, וחשיבה לעתיד.

1. כתבי שלוש תובנות שהגעת אליהן במהלך הלימוד.

לגבי כל תובנה הסבירי לאיזה מקור היא קשורה, וכיצד למדת אותה מהמקור.

1. מהו הדבר החשוב ביותר שנגע לחייך מהלימוד בפרק זה.

2. אלו שאלות נשארו לך לאחר הלימוד ? איזו נקודה היית רוצה להמשיך לברר.

3. איך היתה עבודת הצוות בשלב ב’-ג’ של עבודה זו ?

4. האם הרגשת קושי מסוים במהלך העבודה (בצד העיוני / הביצועי)

5. האם הרגשת שדווקא “קשה היה לך להתחבר” בנקודות מסוימות, מסיבות שונות. ואם כן, איך לדעתך כדאי לעשות זאת טוב יותר בהמשך.

6. נקודות נוספות שרצית להתייחס אליהן.