ד”ר דניאל רביב
הצעת טיוטת מתווה לניתוח בסיסי של טקסט במחשבת ישראל
על המתווה
- רקע והצדקה לשימוש במתווה ניתוח טקסט מבוסס על מיומנויות חשיבה:
המתווה מבוסס על בחינה ואפיון של טקסטים רבים מת”ל במחשבת ישראל, ויהיה מורכב ממערך מיומנויות ניתוח מעולם החשיבה.
ההנחה היא כי ראוי – שלשם ביצוע כל סוגי מטלות הערכה חילופית בפרט ומטלות בכלל, וכתנאי הכרחי גם לשם הבטחת הצלחה בבגרות (הבנת הנשאל, מציאת התשובה ויכולת ניסוחה), התלמיד יתורגל ויעבור תהליך הכשרה התנסותי בסיסי – במהלך הלמידה השוטפת, לרכישת דפוסי למידה של לומד עצמאי וחוקר.
המתווה – שאינו תלוי תוכן מסוים, מאפשר למורה (במהלכו של המתווה – עקרונית לאחר/בעקבות כל שלב במתווה, או בסיומו) לנהל דיון פורה ומפרה בכל שיעור בכל טקסט ונושא מחשבתי לשם עיבוד והטמעת הנלמד. הלמידה תוכל להיות אז מהנה, מאתגרת, מעוררת עניין וחווייתית. (מתודת הדיון ככלי פדגוגי משמעותי במחשבת – תוצע בנפרד)
- ממאפייני ‘הטקסט המחשבתי’ (לסוגיו)
הטקסט/הקטע יכול להיות מורכב מחלק או מכל הרכיבים הבאים (וכל רכיב יכול להיות גם מורכב מאותם סוגי רכיבים) להלן, תלוי בטיבו ואופיו או סוגו של הטקסט המחשבתי וטיב מקורו של החיבור ממנו הובא. כדאי למורה לאפיינו (האם הוא: ‘מקור קלאסי’ של אחד מגדולי המחשבה שעוסק בסוגיה מחשבתית, מקור מקראי, מקור פרשני [כגון: לטעמי מצוות – רמב”ן], מקור הלכתי המשקף מחשבת הלכה [כגון: קטע ממשנה תורה לרמב”ם], מקור משווה שיטות, סיפור [אישי], הגדרה/הסבר של רעיון/מושג, תיאור מציאות כבסיס להסקת מסקנות, מכתב, מאמר [כגון: מאמר דעה מעיתון], וכן תלוי במטרתו של הקטע (פולמוס, חידוש – מסר חדש, מענה או הצעת פתרון לדילמה או בעיה, הצבת אתגר לחשיבה ועוד).
להלן הרכיבים השכיחים (בנוסף לרכיבי פתיחה/מבוא או סיכום/מסקנות):
- תיאור/רקע מהמציאות כבסיס (לדיון/ברור, להעלאת שאלות/בעיות/דילמות או אמירות), להגבה (קבלה, התנגדות/ביקורת/פולמוס/הפרכה או לשם הסקת מסקנות).
- טיעון/אמירה/קביעה/הנחה/הפרכה/הצעת רעיון – כהנחה או כמסקנה/הכללה.
- הצגת בעיה/דילמה/שאלה/קושיה והגבה בהצעת תשובה (באמצעות זיהוי מילות שאלה). כאן יתכן לזהות רכיב דיון או ניתוח – רכיב גדול המורכב מכמה רכיבי יסוד.
- הדגמה/המחשה/הסבר משני או פירוט נלווה להשבחת ההבנה.
- ביסוס/הנמקה: או שכליים/הגיוניים או על בסיס מקורות סמכותיים – ציטוטים/מובאות (מהמקרא, מחז”ל, אחר).
הצעת טיוטת המתווה
לאור אפיון מבנה הטקסט המחשבתי, גובשה אסטרטגייה שיטתית לניתוח טקסט המורכבת מסדרת מיומנויות חשיבה בסיסיות, אסטרטגיה אותה ירכוש הלומד לאחר התנסויות רבות:
כל קטע (שמחליטים שהוא כעת מושא החקר בלמידה בכיתה ובו מתמקדים (זה מחייב את המורה להשקיע בתכנון מראש ע”י תחימת קטעי לימוד שמצויים בקטע ארוך שקשה להתמודד מולו בבת אחת ולכן עדיף להנגיש לתלמיד במנות קטנות תוך שהמורה יתחום קטעים שיש בהם הרכיבים ובכמות של שניים – שלושה) מפעילים עליו פעולות חשיבה/ניתוח – רצוי בסדר המוצע אך לא הכרחי וניתן גם באופן מודולרי ודינמי – המתווה שלהלן הינו גמיש ומודולרי – ניתן להפעילו בכל סדר וגם רק את חלקו, או להרחיבו-לשכללו:
- אנליזה (פירוק הקטע) והנמקתה: א. לפתוח ב-לחלק לחלקים (רצוי לאתגר בדרישה לחלוקה עיקרית – לשניים בלבד!) ולנמק (ע”י הצעת כותרת הולמת לכל חלק [שיום], או ע”י ניסוח קריטריון החלוקה). ב. [במידת הצורך, המשך החלוקה של כל חלק עיקרי לשם] זיהוי כל הרכיבים המרכיבים [כל חלק או] את הטקסט ועמידה על טיבם/אפיונם. המטרה: היחשפות למבנה הטקסט על רכיביו והקשרים ביניהם. רווחים/תועלות החלוקה כתהליך חקר ראשוני: כאשר יש אפשרויות שונות לחלוקה (לפי קריטריונים שונים) או ליותר משני חלקים, זה מחייב הלומד לעיין היטב ולהתלבט ואז בכך יש מעין תמריץ/טריגר שיתעמק, וגם בכיתה ייווצר אקלים כיתה של לגיטימציה לכל הצעה ומקום ייחודי לכל תלמיד כיוצר וככזה בעל ערך בתרומתו לסביבתו בשל מקוריותו כמייצג מקור לדיון וחשיבה. התוצר: קבלת תמונת מבנה הקטע על חלקיו/רכיביו והבנת הזיקה ביניהם.
- השוואה: בין החלקים או הרכיבים (כבסיס לזיהוי הזיקה/היחס ולשאילת שאלות). אפשרויות לתוצרי יחס (סוגי זיקות): סיבה-תוצאה, אמצעי-מטרה, שאלה-תשובה, קושיה/בעיה – תירוץ/פתרון, כלל-פרט, רעיון-תגובה (מטרת הפרכה – פולמוס), עיקרון-ביסוס, רעיון-פירוש, שיטות חולקות ועוד. מומלץ להסתייע באיתור/זיהוי מילות הפנייה או הנגדה/השוואה (כגון: בנוסף, וכן, אבל, לעומת זאת, מצד שני וכדו’), התוצר: טבלת השוואה – מה דומה ומה שונה.
- הצעת כותרת לקטע [שיום] :והענקת כותרת הולמת לקטע והנמקתה – על בסיס הכללה ועמידה על המכנה המשותף של כל/רוב חלקי הקטע, לאחר פעולת ההשוואה.
- שאילת שאלות, הצגת דילמות, או העלאת קושיות (הבחנה תובהר בנפרד) והנמקתן כמשמעותיות (בקידום ההבנה) בעקבות ההשוואה או מסיבות אחרות.
- הצעת מענה – העלאת השערות, הצעת פתרונות או ניסוח מסקנות, וביסוסם.
- מצד המורה בניהול השיעור: א. קיום דיון בכיתה – אפשר בכל שלב. ב. שימוש במיומנות ניתוח הדילמה – כפתיח טוב לדיון, והנחלתן לתלמידים. (כאמור, על מתודת הדיון והדילמה – יפורט במסמך נפרד].
השאר תגובה