הרב שמעון שקופ – מערך שיעור

מערך שיעור המהווה הקדמה למקור של הרב שמעון שקופ

ואהבת לרעך כמוך
מה ההבדל בין תפוח שאני אוכל, לתפוח שאני נותן לשני לאכול?
התפוח שאכלתי, נגמר ברגע שסיימתי לאכול אותו –
ואילו התפוח שנתתי, נשאר בשמים שמור לזכותי, לנצח נצחים!
וזה מתחבר יפה עם הציווי האלוקי “ואהבת לרעך כמוך”……

חז”ל (בבא מציעא דף סב ע”א) מביאים לנו את הדילמה הערכית הבאה:
‘שנים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהן קיתון של מים, אם שותין שניהם מתים ואם שותה אחד מהן מגיע לישוב: דרש בן פטורא “מוטב שישתו שניהם וימותו ואל יראה אחד מהם במיתתו של חברו”, עד שבא ר’ עקיבא ולימד “וחי אחיך עמך – חייך קודמים לחיי חברך”
אם השאלה הזאת היתה באה לידך למעשה, איך לפי הבנתך היית ‘פוסק’, ומדוע? _______________ ______________________________________________________________________
האם לדעתך ישנה סתירה בין סוגיא זו ובין הציווי האלוקי “ואהבת לרעך כמוך”? באר! ____________
______________________________________________________________________

מהו ה’תרגום’ של מצוה זו?
תרגום אונקלוס (ויקרא יט,יח): “תרחם לחברך כותך” [=תאהב לחברך כמוך] תרגום יונתן (בן עוזיאל, שם): ותרחמי לחברך דמן אנת סני לך לא תעביד ליה” [=ואהבת לרעך, מה ששנאוי לך אל תעשה לו] מה ההבדל בין שני תרגומים אלה, בהבנת המצוה? ___________________________________
_________________________________________________________________________
שבת דף לא ע”א
‘שוב מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי, אמר ליה “גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת”, דחפו באמת הבנין שבידו, בא לפני הלל, גייריה, אמר לו “דעלך סני לחברך לא תעביד, זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא, זיל גמור” [= מה ששנאוי עליך, לחברך אל תעשה, זו כל התורה כולה, והשאר הוא פירושה, לך תלמד] הסיפור הזה מנוסח כמו איזה מהתרגומים הנ”ל? _____________________________________
לפי תרגום יונתן, איך ניתן לתרץ את הקושיה מהגמרא במסכת בבא מציעא? ___________________
_____________________________________________________________________

רמב”ם הלכות דעות פ”ו ה”ג
‘מצוה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו, שנאמר “ואהבת לערך כמוך”, לפיכך צריך לספר בשבחו ולחוס על ממונו כאשר הוא חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו’
רמב”ן ויקרא יט,יז
‘טעם “ואהבת לרעך כמוך” הפלגה, כי לא יקבל לב האדם שיאהוב את חבירו כאהבתו את נפשו, ועוד שכבר בא רבי עקיבא ולמד ‘חייך קודמין לחיי חבירך’, אלא מצות התורה שיאהב בכל ענין כאשר יאהב את נפשו בכל הטוב.. אבל יהיה חפץ בלבו לעולם שיהיה הוא יותר ממנו בכל טובה, ויצוה הכתוב שלא תהיה פחיתות הקנאה הזאת בלבו, אבל יאהב ברבות הטובה לחבירו כאשר אדם עושה לנפשו ולא יתן שיעורין באהבה. ועל כן אמר ביהונתן (שמואל א’ כ,יז) “כי אהבת נפשו אהבו”, בעבור שהסיר מדת הקנאה מלבו, ואמר (שם כג,יז)”ואתה תמלוך על ישראל” וגו’ ‘
מה ההבדל בין שני פירושים אלה, של הרמב”ם והרמב”ן, במצות ‘ואהבת לרעך כמוך’? (רמז: מעשה/מחשבה)
כפי איזה מהתרגומים מבינים הם את המצוה? (תיזהר/י! יש להתבונן קצת לפני שעונים על שאלה זו!)
בעל החזון איש (יו”ד סי’ סט סק”ב) פותח אשנב חדש לסיפור במסכת בבא מציעא. הוא שואל את השאלה הבאה: מה קורה אם לא שנים אלא ‘שלשה אנשים יצאו לדרך’, ולשנים מהם נגמרו המים, ולשלישי נשארו שני בקבוקים? זה פשוט שהוא אמור לשתות אחד מהם, שהרי ההלכה היא כר’ עקיבא.
אבל מה לדעתך הוא אמור לעשות עם הבקבוק השני?
_____________________________________________________________________

מסקנת החזו”א היא שהוא חייב לתת את הבקבוק הנוסף לאחד מהאחרים, לפי כללי הלכות צדקה (יו”ד סי’ רנא). ואם אין שום הבדל ביניהם, הוא צריך להכריע בכל צורה שהיא, העיקר שהוא מציל אחד מהם.
איך לדעתך הוא הגיע למסקנה זו מהסוגיא?
_________________________________________________________________________
לפי החזו”א, רבי עקיבא מכריע שעדיפה הצלת ספק ‘חיי עולם’ של אדם אחד, על פני הצלה וודאית של ‘חיי שעה’ של שני בני אדם. [לביאור דעת בן פטורא, יש לעיין במקור.] ויוצא שיש בסוגיא זו שני שלבים: א, ההכרעה שעדיף להציל אדם אחד. ב, ההכרעה מי הוא זה שיינצל.
האם תוכל לבאר לפי זה, מדוע במקרה המקורי עם שני בני אדם, האדם צריך להציל את עצמו?
_____________________________________________________________________
לפי הבנה חדשה זו, איך ניתן לתרץ את השאלה הערכית איתה התחלנו (שישנה סתירה לכאורה בין שני ציוויים אלוקיים, “ואהבת”, ו’חייך קודמים’)?
_____________________________________________________________________

לא תאמינו, אבל כל זה מהווה הקדמה לדברי הרב שמעון שקופ המובאים בחוברת בעמוד 65!
מהו תמצית דברי הרב המצוטטים? _____________________________________________
_____________________________________________________________________
האם דברי הרב קרובים יותר לתרגום אונקלוס/יונתן? באר!
_____________________________________________________________________
הרב דסלר (מכתב מאליהו חלק א’ קונטרס החסד פ”ה עמ’ 37) מלבן נושא זה, ובתוך דבריו כותב וז”ל:
‘כללו של דבר, זה אשר יתן האדם לזולתו, לא יאבד ממנו, אלא זו היא התפשטות עצמותו, כי ירגיש אשר גם חלק לו בחבירו זה אשר נתן לו. …. מובנת היא כפשוטה מצות התורה “ואהבת לרעך כמוך” – כמוך בלי שום הפרש… כמוך ממש’
במה שונה ביאורו מזה של הרב שמעון שקופ? (שאלה מאתגרת)
_____________________________________________________________________
לסיכום, מהן השיטות השונות שראינו בעניין ‘ואהבת’?
_____________________________________________________________________
לאיזה מהפירושים התחברת, ומדוע? ספר/י….
_____________________________________________________________________

כי אהבה היא לא עובדה – היא עבודה!