מדריך למורה

מטרת המקור

• התלמיד יבין כי תכלית האדם ומשמעות קיומו בעולם הזה היא קיום מצוות ודבקות בקב”ה. דבקות זו כרוכה בניסיונות והתמודדות עם התאוות החומריות המבקשות להסיט את האדם ממטרתו.
• מטרת העולם הזה להשתמש בו כסיוע לעבודת ה’ ובסיס עשייה לקראת עולם הבא. בריאת האדם לא נועדה למצבו בעולם הזה, אלא למצבו בעולם הבא.

הצעות פתיחה

אנו מציעים לפתוח את הדיון בשני מקורות חשובים המבהירים את מהות הניסיון והצורך בו. שני המקורות מתייחסים אל הניסיון הגדול של אברהם אבינו – ניסיון העקדה (לקשר אותם אל ניסיונו של האדם במסגרת העולם הזה).

• המקור הראשון לקוח מתוך דברי ר’ יוסף אלבו ב”ספר העיקרים”, מאמר ה’, פרק י”ג.

ואם תשאל: אחרי שהשם יתברך יודע אם יעמוד בנסיונו אם לאו… מה צורך אל היסורים הללו? התשובה בזה, שאין ראוי שיהיה שכר הסובל, הטורח והעמל בפועל שווה למי שאינו סובל אותו בפועל, ועל כיוצא בזה נאמר (מל”א כ, יא): “אל יתהלל חוגר כמפתח”, שאין ראוי שיתהלל מי שלא עשה הגבורה בפועל, אף על פי שהוא מוכן לעשותה והוא חגור כלי מלחמה, כמי שכבר פעל ועשה הגבורה בפועל והוא מפתח [מסיר] מעליו כלי המלחמה.

• מדרש תנחומא, פרשת וירא, פרק כ”ב. (למדנו את המדרש והניתוח בעקבותיו מתוך ספרה של נחמה לייבוביץ, עיונים בספר בראשית, עמ’ 138-137.)

“ויקם וילך”: קידמו השטן בדרך ונדמה לו בדמות זקן. אמר לו: לאן אתה הולך? אמר לו: להתפלל. אמר לו: ומי שהולך להתפלל למה אש ומאכלת בידו ועצים על כתפו? אמר לו: שמא נשהה יום או יומיים ונשחט ונאפה ונאכל? אמר לו: זקן! לא שם הייתי כשאמר לך הקב”ה “קח את בנך…” וזקן כמוך ילך ויאבד בן שניתן לו למאה שנה? (נוסח הילקוט: סבא! אבד לבך! בן שניתן לך למאה שנה – אתה הולך לשחטו?) אמר לו: על מנת כן. ואם מנסה לך יותר מכן, תוכל לעמוד? אמר לו: ויותר. אמר לו: למחר יאמר לך: שופך דם אתה, ששפכת דמו! אמר לו: על מנת כן…

כיוון שראה שלא קיבלו ממנו, הלך ונעשה לפניהם נהר גדול. מיד ירד אברהם לתוך המים והגיעו עד ברכיו. אמר לנעריו: בואו אחרי! ירדו אחריו. כיון שהגיעו עד חצי הנהר, הגיעו המים עד צוארו. באותה שעה תלה אברהם עיניו לשמים. אמר לפניו: רבונו של עולם, בחרתני ונגלית לי ואמרת לי אני יחיד ואתה יחיד, על ידך יוודע שמי בעולמי, והעלה יצחק בנך לפני לעולה – ולא עיכבתי והריני עוסק בציוויך, ועכשיו באו מים עד נפש. אם אני או יצחק בני טובע – מי יקיים מאמרך? על מי יתייחד שמך? אמר לו הקב”ה: חייך שעל ידיך יתייחד שמי בעולם! מיד גער הקב”ה במעיין ויבש ועמדו ביבשה.

מומלץ לנתח את דברי מדרש תנחומא על פי השורות המודגשות. שורות אלו ממחישות את השיח הפנימי של אדם במהלך ניסיון שעובר עליו הן מול התמודדותו בגורמים חיצוניים והן מול התמודדותו מול כוחות נפש פנימיים.

• “בן שניתן לך למאה שנה אתה הולך לשחטו” – קול הרגש האבהי שמנסה למנוע מאברהם את המעשה.
• “למחר יאמר לך שופך דם אתה” – קול המוסר המנסה למנוע את העקידה בנימוק מוסרי שעיקרו ההנחה שעבודת ה’ מתוך תפילה ולא מתוך שחיטת ילדים.
• “הלך ונעשה לפניהם נהר גדול” – קולו של “המכשול האובייקטיבי” המנסה למנוע מהאדם עשייה בנימוקים שאינם תלויים לכאורה באדם עצמו.

ניתוח המקור

• המורה יערוך דיון חופשי בקביעת הרמח”ל: “האדם לא נברא אלא להתענג על ה’ וליהנות מזיו שכינתו, שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להימצא”. יסודות הדיון יהיו השאלות:
  • האם אנו מרגישים כי עבודת ה’ היא אכן התענוג הגדול?
  • אם התשובה, או חלק מהתשובות, היא חיובית מומלץ לדון בשאלה במה זה מתבטא, וכיצד מגיעים לתחושת עונג זו.
  • במה נבדל תענוג עבודת ה’ מתענוגים אחרים?
  • במקרה ומתקבלות תשובות בכיתה שקיימות הנאות אחרות, גדולות יותר מתענוג עבודת ה’, מומלץ לדון עם התלמידים מדוע איננו מרגישים בעבודת ה’ את התענוג שאנו מרגישים בתענוגות האחרים.
  • תשובות אפשריות לשאלה הנ”ל: איננו חווים מספיק באופן עמוק ואמיתי את עבודת ה’. אנו שקועים עמוק בתענוגות ובחומרנות ולכן איננו פתוחים מספיק באופן נפשי כדי לחוות את תענוג עבודת ה’. איננו עובדים את הקב”ה באופן כזה שיספק לנו את התענוג המובטח (למשל: עבודה מתוך פחד או כורח חיצוני).

• המורה ידגים, בעזרת התלמידים, דוגמאות מחיי יומיום מהם ניתן ללמוד על התענוג בעבודת ה’. לדוגמא: תפילה מעומק הלב, שירי סעודה שלישית, עונג שבת וכו’. מומלץ לנתח יחד את הגורמים שאפשרו ליצור את התענוג הנפשי המתואר.

מקורות להרחבה והעמקה

• אפרתי, הרב בנימין, יסודות מחשבת ישראל, עמ’ 253-248 (עולם הבא ומשמעותו).
• רמח”ל, דרך ה’, חלק ב’, פרק שלישי, הוצאת פלדהיים, ירושלים, עמ’ 58-55.
• רמח”ל, דרך ה’, חלק א’, פרק שני (בתכלית הבריאה), הוצאת פלדהיים, ירושלים תשנ”ו.