מהר”ל תפארת ישראל – מערך שיעור

לאדם בניגוד לבע”ח מחד ולמלאכים מאידך,

ישנן יכולות שעליו להוציא מן הכוח אל הפועל ולשם כך הוא נדרש לעמל תמידי.

פתיחת השיעור   –

ניתן לתלמידים מספר שאלות עליהם יענו כל אחד באופן אישי במחברתו.

השאלות:

• אילו כישרונות \ יכולות יש לי (או בניסוח נגיש יותר: במה אני טוב? מה הולך לי בקלות?)?

• אילו כישרונות \ יכולות יש לי ואיני מממשם?

• מה מפריע לי לממש את כישרונותיי?

• מה יכול לעזור לי לממש את כישרונותיי?

דיון

לאחר שכל תלמיד יענה על השאלות נערוך דיון בכיתה.

ניתן לתלמידים לשתף בכשרונות הטמונים בהם אך לא באים לידי מימוש, ובמיוחד בגורמים המונעים מהם להביאם לידי מימוש. נערוך רשימה מסודרת של גורמים אלו (עצלנות, חוסר זמן, קושי פיזי, חוסר מקום וכד’), ורשימה של דברים שיאפשרו  לנו לממש את יכולותינו או לפחות יניעו אותנו לקראת כך (השקעה, התמדה, לקבוע זמנים קבועים, לא לותר וכו’).

נסכם את הדיון בקביעה כי לכולנו ישנן יכולות, חלקן באות לידי ביטוי וחלקן חבויות בתוכנו אך בכוחנו להביאן לידי ביטוי ומימוש על ידי עמל והשקעה.

מפגש עם הטקסט

לאחר שהתלמידים הבינו כל אחד על עצמו ומתוך עצמו את משמעות המושג ‘הוצאה מן הכוח אל הפועל’, ניגש ללמוד את דברי המהר”ל.

לפני הלימוד, נקדיש מספר דקות לפירוש מילים מרכזיות בדברי המהר”ל.

בכח – יכולת קיימת שלא באה לידי מימוש

בפועל – יכולת קיימת שבאה לידי מימוש

להוציא מן הכח אל הפועל – להביא יכולת קיימת לידי מימוש.

כעת ניגש אל הטקסט עצמו

בכיתות ברמה ממוצעת ומעלה ניתן לקרוא מתוך החוברת, לעצור בסוף כל פיסקה לסכם ולהסביר.

בכיתות ברמה ממוצעת ומטה אני מציעה את הרעיון הבא –

לזהות את המשפטים המרכזיים והמשמעותיים של הפרק ולהציבם בתוך טבלה (מצורף להלן).

קוראים משפט – והתלמידים מפרשים אותו במילים שלהם. בצורה כזו הם לא הולכים לאיבוד מול אורכו של הטקסט ובנוסף הם מחויבים ללמידה פעילה הכוללת הבנת משפט וכתיבה עצמאית של הסברו.

תוך כדי הלמידה ניתן כמובן להעלות נקודות רבות נוספות לדיון –

• ההבדל בין האדם למלאכים ולבע”ח.

• האם היינו רוצים להיות מלאכים?

• מדוע אדם לא יכול להגיע לשלמות?

• משל העירוני שנשא בת מלך – הקושי של הנשמה בתוך גוף חומרי. איפה אנחנו פוגשים קושי זה בחיי היום יום.

• האם קיום תורה ומצוות עוזר לי להוציא את היכולות שלי לפועל? מדוע?

סגנון למידה זה שהוא פשוט ומובנה, מביא הן את הגורם החוויתי והן את הגורם הלימודי לידי ביטוי. החוויה האישית של התלמידים מהווה את המפתח להבנת הקטע הנלמד, אך השימוש בחוויה לא פוגם בלימוד רציני ועקבי של הכתוב.