ר’ יהודה הלוי – העשרה על דמותו ותפיסת עולמו

מעט על תפיסת עולמו של ר’ יהודה הלוי

רשימת מקורות של ריה”ל בחוברת ‘אמונה וגאולה’

רבי יהודה הלוי (ריה”ל) גדול המשוררים העבריים בימי הביניים. נולד בעיר טודלה שבספרד, בהיותו בן עשרים החלו באזור מלחמות בין מוסלמים ונוצרים. רבי יהודה הלוי נאלץ לנדוד מאזור לאזור כדי להימלט הן מסכנת המוסלמים הן מגזירות הנוצרים. בגיל 75 החליט רבי יהודה הלוי לעזוב את ספרד ולעלות לארץ ישראל. הוא הגיע עד מצרים, יצא לארץ ישראל ולא נודע מה עלה בגורלו.

רבי יהודה הלוי כתב (בערבית) את ספרו הפילוסופי :”ספר תשובות לטענות נגד הדת המושפלת [=היהדות]”. הספר מכונה “ספר הכוזרי” בגלל סיפור מסגרת על חלום שחולם מלך כוזר פעמים רבות. בחלום אומר לו מלאך ד’ כי כוונתו רצויה בעיני האלוה אבל מעשהו אינו רצוי. המלך מחליט לחקור את האמונות ופוגש פילוסוף, נוצרי ומוסלמי. כל אחד מנסה להוכיח את השקפתו ונדחה על ידי המלך. אז מוזמן ‘החבר’ היהודי שמצליח לשכנע את מלך כוזר. הוא ועמו מתגיירים. ריה”ל ‘מגן’ על ‘הדת המושפלת’ בהוכיחו שאדם נבון כמו מלך כוזר, אשר בוחן מהצד את כל הדתות, יעדיף את היהדות.

החלום קובע שיש מעשה רצוי. כך מציג ריה”ל את הייחוד של היהדות שמחברת רוח וחומר. הוא מדגיש שהקדושה נמצאת גם בחומר וקורא לתופעה זו: ‘עניין אלוקי’. זוהי מציאות ממשית ומוחשית של קדושה:

עם ישראל קשור לעניין האלוקי הוא ה’גרעין’ שמתייחד משאר האנושות (‘קליפה’).

העניין האלוקי מתייחד במקום ובזמן: ארץ ישראל ויותר המקדש, הם מקום העניין האלוקי.

החגים והשבתות הם ‘גרעין הזמן ופריו’ מועד בו מתבטא העניין האלוקי.

העניין האלוקי מתייחד גם במעשים אלוקיים – מצוות שמעיות.

הנס והנבואה הם גילוי של העניין האלוקי בעולם.

העניין האלוקי הוא אחד, הופעתו מחברת את כל מי שקשורים אליו: העניין האלוקי יתגלה אצל ישראל כשימצאו בארץ ישראל. העניין האלוקי מתעצם בישראל שמקיימים מצוות אלוקיות, ומתבטא בנבואה ובהשגחה ניסית מיוחדת ששומרת על עם ישראל בארצו. העניין האלוקי מבטא אחדות של חומר ורוח, חיבור בין שמים וארץ: זה כוחן של המצוות המעשיות שפועלות בחומר, כמו הקרבנות. כך גם הגמול של איש ישראל אינו מתרחש רק בהופעה נשמתית שלאחר המוות – איש ישראל זוכה להתחבר עם העליונים עוד בעולם הזה.

ריה”ל מתאר שני קווים מקבילים של ארציות ואלוקיות שמחלקים את כלל המציאות לתופעת הטבעיות כנגד עניין אלוקי:

התרחשות טבעית: טבע ארצי – נס אלוקי;

חכמה אנושית: שכל ארצי – נבואה אלוקית;

אמונות: אמונות העמים שהן יצירה אנושית – אמונת ישראל שהיא בריאה אלוקית;

ההבטחה לצדיקים: גמול דתות האחרות בהבטחות שלאחר המוות – ישראל זוכים לגמולם בחיים;

מוסר: מעשה מוסרי לפי השיקול של אנושי – חוק תורני אלוקי;

התנהלות העולם: מקרה טבעי ארצי – השגחה עליונה;

האנושות: אומות העולם בטבען הארצי – עם ישראל גרעין נבחר;

הזמנים: ימי חול, ימי מעשה – שבת בתכונתה האלוקית.

עם ישראל מושפע מסביבה של תרבות רציונאלית מפותחת שמבקשת הגדרות והוכחות שכליות לאמונה. ריה”ל רואה את השכל ככלי אנושי נחות מהעניין האלוקי. בעיניו עדיפה אמונה תמימה שנשענת על המסורת הנאמנה. השכלתנים מבקשים הסבר רציונאלי למצוות במקום לבקש דבקות בעניין האלוקי שהוא מעל השכל ולא ניתן להבנה שכלית. עם ישראל זנח את שליחותו האלוקית וכשרון נבואתו. הוא מתאזרח בארצות גלותו בשעבוד לשאיפות ארציות ומאבד את הכמיהה לארצו. הגלות הארוכה השכיחה מעם ישראל את ייחודו האלוקי, מתוך כך אבדו התודעה והחיבור אל העניין האלוקי. הגלות מבלבלת את עם ישראל ודוחפת אותו לאמץ מושגים שכליים מסביבתו הנכרית.

עם ישראל שייך לעניין אלוקי. לכשיכיר בכישרונו האלוקי יבקש לשוב לארצו כדי לגלות את העניין האלוקי ולהתנהל על פיו. אחדות העם בארץ בקיום המצוות האלוקיות המיוחדות לנו (ציצית ומילה, שבת ומקדש) יחדשו את הנבואה ויזכו אותנו בהשגחה על טבעית כך נשוב להיות מי שאנחנו לטובתנו ולטובת כל העולם: העם שמדריך ומאמן את העולם לגילוי העניין האלוקי.