ב”ה אלול תשע”ו / ד”ר דניאל רביב – מדריך מחשבת
הצעת מבנה שיעור במחשבת ישראל – עקרונית בארבעה שלבים:
הצעה זו יכולה לשמש תשתית ובסיס לכל מורה לגבש את מבנה השיעור שלו. מומלץ לצוות לערוך דיון על בסיס טיוטה זו כבסיס לגיבוש מודלים רצויים למבנה שיעור מחשבת.
- פתיחה: לתכנן היטב איך לפתוח פתיחה מאד משמעותית הנוגעת לחיים של התלמידים – רלוונטית ואקטואלית, פתיחה מזמינה ומגרה. זה מחייב השקעה תכנונית בראיית החיבור בין התוכן לחיי הלומדים (הספציפיים באותה שנה ובעת הנלמדת). הפתיחה היא מאד חשובה. רצוי לפתוח ב- סרטון, חידה, סיפור, שיר, בדיחה, דילמה מטלטלת וכדו’ – משהו חוויתי מעורר/מדליק/מזמין למידה, שממנו נכנסים לתכנים. אם הפתיחה יבשה ומשעממת – עלולה ‘להישרף’ המוטיבציה לתלמידים כבר בתחילת השיעור. זה מחייב את המורים להשקיע בניתוח תכני כל פרק ולזהות נקודות השקה לחיים של התלמידים הספציפיים באותה כיתה בעת הנלמדת.
- עיון: לאחר יצירת אוירה מזמינה ואקלים חווייתי ומאתגר גם במישור האינטלקטואלי, חשוב להיכנס לתכנים הנלמדים עם מטלת ניתוח טקסט ברמה מותאמת להן עם הנגשות ורקעים הולמים, לצד ליווי צמוד בכדי להתחיל להבנות ללומדים תחושת מסוגלות של יכולת התמודדות עם טקסט מחשבתי. יש ערך רב לכמה דקות של לימוד עצמי והזדמנות לחשוב לבד ולהתלבט. בשלב זה מעיינים בטקסט שבחוברת ומנצלים אותו להפעלה יצירתית ומפרת חשיבה באמצעות מיומנויות ניתוח טקסט. לגבי הצעת מתווה מודולרי וגמיש בהפעלה והתנסות במיומנויות ניתוח טקסט מחשבתי – ישלח מסמך נפרד
- דיון: לאחר שלב ביצוע המטלה המשלבת עיון מעמיק בתוכן הטקסט (שכל תלמיד ותלמיד מתנסה בעצמו) ראוי לעבור לפעילות כיתתית במסגרת קיום דיון (מובנה ושיטתי – ישלח מסמך אודות הנחיית דיון – בנפרד) לשם עיבוד והפנמת הנלמד כאשר הדיון מאפשר לכל לומד ולומד (וחשוב כל שיעור להקפיד על כך שכל תלמיד יתייחס ויתבטא בכל שיעור) להתבטא ולחוש בעל ערך בתרומתו לשיעור והציעו את דעתו המנומקת (לשאלות – עם מגוון תשובות אפשריות רבות, ראוי תמיד לדרוש מהתלמידים הנמקות לתשובותיהם/עמדתם/דעתם בנידון הנידון).
- סיכום ומסקנות: בשלב הסיכום המורה לא מסכם בעצמו אלא ‘מוציא’ מהתלמידים תשובות, כגון: מה לוקח לחיים, מה הרגשת, מה היה לך קשה וכדו’.
ככלל, חשוב שהמורה ידבר פחות ויפנה מקום – יגרום לתלמידים להביע עצמם כמה שיותר.
כן חשובה המודעות של המורה לתחזק את השיעור מבחינת יצירת עניין.
השאר תגובה