לאחר שבמקורות הקודמים למדנו על הצורך של האדם לחיות חיים בעלי משמעות, ועל החשיבות בחיפוש אחר חיים בעלי ערך נעבור לעיסוק בשאלה מהי משמעות החיים?
יש אנשים שסוברים כי מטרת חייהם היא ניצול מרבי של הנאות החיים. רובנו מבינים כי הפוטנציאל הרוחני הטמון באדם אינו מסתפק בהנאות החיים כמטרה בלעדית, לפיכך אני מוצאים גישות מגוונות באשר לשאלת המשמעות שיש להעניק לחיים.
הגישה הראשונה בה נעסוק היא גישתו של הרמב”ם בהקדמה לפירוש המשנה.
פתיחה
שלב א’:
לכתוב על הלוח את הרשימה הבאה על הלוח ולבקש מן התלמידים לכתוב מה המטרה של כל פריט מן הרשימה:
שולחן, דבורה, פיל, נמלה עם כנפיים, מקרר, מזגן, אקליפטוס, פרה, תרנגולת, דבורה (וכד’)
באמצעות רשימה זו נוכל לראות כי לכל הדברים המלאכותיים (שנוצרו ע”י בני אדם) היה לנו מאוד פשוט למצוא מה מטרתם. נשאל את התלמידים מדוע?
תשובתם תהיה כפי שכותב הרמב”ם – שאדם לא ייצור משהו אלא אם כן יש לו צורך בכך.
בשלב הבא נראה כי שאר הרשימה היא דברים טבעיים- דברים שנבראו ע”י הקב”ה לחלקם מצאנו מטרה בקלות ולחלקם לא הצלחנו למצוא מהי מטרתם.
כעת נשאל את התלמידים – האם העובדה שאנחנו לא ידענו מה המטרה של דבר מסויים אומרת שאין לו מטרה?
שלב ב’
אפשרות א: להקרין חלק מן הסרט “כוורת בסרט”
הסרט ממחיש בצורה ויזואלית וחביבה את חייהם של הדבורים, לקראת סוף הסרט הדבורים מסרבות לייצר דבש מה שגורם להעלמות הצמחים מן העולם ולמחסור גדול. סרט זה מהווה המחשה מצויינת לעובדה שלכל יצור יש תפקיד בעולם בין אם אנחנו יודעים מהו ובין אם אנחנו לא יודעים. הדבורים – חיות שבעיננו נראות מציקות ומעצבנות בעצם מאפשרות את המשך ההתפתחות של הצמחים בעולם.
אפשרות ב: הקרנת קטע קטן מתוך הסרט מלך האריות
בקטע זה מסביר מופאסה לבנו סימבה שהעולם בנוי מאיזון עדין – מה שהוא מכנה גלגל החיים. לכל חיה יש את תפקידה בגלגל ואם האיזון הזה יופר העולם לא ייתקיים.
שני הסרטים ממחישים את העובדה שלכל ייצור בעולם יש מטרה, ללא נוכחותו משהו מקיום העולם היה נפגע.
מפגש עם הטקסט
הרמב”ם פותח בקביעה “שכל דבר שנמצא יצטרך על כל פנים להיות לו תכלית” – כלומר כל דבר שקיים בעולם יש לו מטרה.
- כל דבר שהוא מלאכותי (נוצר על ידי מלאכה של האדם) – “תכליתו ידועה ואין צורך בעניין ההוא לחקירה. שהאומן לא יעשה לא יעשה מלאכה אם אין תכליתה מצויירת בנפשו” (כפי שהדגמנו – בפתיחה לשיעור)
- שאר הדברים הנמצאים שנבראו על ידי הקב”ה – חלקם אנו יודעים מהי מטרתם, ויש כאלה שאין אנו יודעים מה תכליתם. יש מן הדברים שבכח השכל והחקירה נוכל לדעת תכליתם ויש כאלו ששכלו של האדם לעולם לא יוכל להבין את תכליתם (לדוגמא למה יש נמלה עם כנפיים ונמלה בלי כנפיים וכד’). בכל מקרה – לכל דבר יש מטרה גם אם איננו יודעים מהי.
- המטרה הכללית של כל הנמצאים (בע”ח וצמחחים) היא לשרת את האדם.
- בניגוד לבעלי החיים שלכל אחד יש יכולת אחת או שתיים (הדקל – להוציא תמרים, עכביש לארוג וכו’) לבני האדם יש יכולות רבות ומשתנות.
אם כן מהי משמעות האדם?
על פי הרמב”ם לאדם יש מטרה אחת – וכל שאר הפעולות שהוא עושה נועדו לשרת מטרה זו.
המטרה היא – “לצייר בנפשו סוד המושכלות, ולדעת האמיתות כפי מה שהן עליו… “
על מנת להבין מושגים אלו כדאי לעיין בדברי הרמב”ם שלא מופיעים בחוברת:
“…ציור המושכלות וידיעת האמיתות כמות שהן. כי אי אפשר שתהיה תכלית האדם לאכול או לשתות או לבעול,או לבנות קיר,או להיות מלך. לפי שכל אלה מקרים קורים לו, לא יוסיפו בעצמותו. ועוד שהוא משתתף בכל אלה הפעלים עם זולתו ממיני בעלי החיים. והחכמה-היא אשר תוסיף בעצמותו, ותעתיקהו ממצב שפל למצב נעלה,לפי שהיה אדם בכח, ושב להיות אדם בפעל. כי האדם קודם שישכיל אמנם הוא כבהמות,כי אין האדם נבדל משאר בעלי החיים אלא בהיגיון,לפי שהוא חי בעל היגיון,רצוני לומר ב”היגיון” ציור המושכלות והנכבד שבמושכלות-ציור אחדות ה’,יתפאר ויתרומם,ומה שכרוך מן האלוקיות(החכמות האלוקיות),לפי ששאר החכמות אינן אלא להתלמד בהן כדילהגיע אל החכמה האלוקית,והדיבור על עניין זה עד תומו יארך מאוד.” (תרגומו של הרב שילת)
כלומר על פי הרמב”ם מה שמבחין בין אדם לבהמה – זהו כח שכלו, על כן ברור שפיתוח יכולת זו היא עיקר עבודתו של האדם.
המטרה העליונה של האדם היא להבין בשכל את החכמה האלוקית (עד כמה שניתן) העיסוק בכל שאר החכמות היא הדרך להגיע לכך.
בהמשך כותב הרמב”ם כי תכלית האדם היא “איש חכם וטוב” כלומר לא די בפיתוח השכל יש צורך גם בעבודת המידות.
על פי הרמב”ם על מנת לפתח את השכל יש צורך להתרחק מן התאוות הגופניות משום ש “חורבן הנפש בתיקון הגוף ותיקון הנפש בחורבן הגוף”
כאשר אדם עסוק בתאוות גשמיות הוא לא יוכל באותה עת גם לפתח את הצד האלוקי שבו והוא השכל.
על מנת לתת לתלמידים דמות מוחשית אשר מקיימת בחייה את קריאתו של הרמב”ם להיות איש “חכם וטוב” ניתן להפגיש אותם עם דומותו של פרופסור אומן זוכה פרס נובל.
נקודות לדיון בעקבות המקור –
- האם אתה מזדהה עם האמירה כי תכלית האדם היא פיתוח השכל? כיצד זה בא לידי ביטוי בחיי היומיום?
- האם לדעתך יש קשר בין פיתוח השכל לעבודות המידות?
- מה יעשה אדם שלא יכול לפתח את שכלו?
השאר תגובה